טיפול תרופתי – תרופות נגד דיכאון וחרדה
מה מטרתו של טיפול תרופתי?
טיפול תרופתי, לעיתים כאשר אינו עומד בפני עצמו ומשולב עם טיפול אחר (טיפול פסיכולוגי, טיפול קבוצתי) יכול לתרום רבות ולהוריד בצורה משמעותית את רמת החרדה. מטרתו של מאמר זה אינה להמליץ או לתת את הדעת על איזה סוג כדורים פסיכיאטריים מומלץ לבחור והאם אתה באמת זקוקי לטיפול תרופתי.
מטרת המאמר היא לתת מידע כללי למתעניינים לגבי הסוגים השונים של הטיפולים התרופתיים והשפעתם. במידה ותמצא כי טיפול תרופתי יכול להועיל לך, אנא פנה לאיש מקצוע מוסמך.
אילו סוגים של תרופות נגד דיכאון קיימים?
קיימים שלושה סוגים עיקריים של נוגדי חרדה עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית.
הקבוצה הראשונה והנפוצה ביותר היא קבוצת תרופות ה-SSRI. היא כוללת בתוכה תרופות כגון: רסיטל, פרוזאק, פקסיל, פבוקסיל, ציפרלקס ופריזמה. לתרופות אלו קיימת השפעה הדרגתית לאורך תקופה של כארבעה שבועות. מדובר בירידה הדרגתית ומתונה ברמת החרדה לאורך הזמן. אם אתה סובל מחרדה חברתית כללית המשפיעה על רוב האספקטים של החיים שלך, נראה שטיפול תרופתי באמצעות SSRI יהיה יעיל עבורך (כמובן בהמלצת פסיכיאטר).
שני הסוגים האחרים טובים עבור טיפול נקודתי ובהשפעה קצרת טווח. כדורים פסיכיאטריים אלו טובים עבור מצבים כגון: ראיון עבודה, דייט מלחיץ, הרצאה מול קהל ועוד. עם זאת סוג אחד נחשב טוב יותר מהשני, ויינתן הסבר לכך בהמשך.
הסוג השני כולל תרופות נוגדות דיכאון כמו קסנקס וואליום אשר שייכות לקבוצת ה-minor tranquilizers. הן גורמות להרגשה רגועה ולהפחתת המודעות, עם פחות סימן לפרץ רגשות ולחשש במהלך אירוע מעורר חרדה. הבעייתיות הגדולה עם נוגדי דיכאון אלו הוא שהם גורמים לפיתוח תלותיות לאורך זמן, הן גורמות לתחושת ישנוניות, והרבה מאד אנשים סובלים מדיכאון בערך כשישה שבועות לאחר תחילת הטיפול התרופתי.
הסוג השלישי של תרופות הוא קבוצת חוסמי הבטא (beta blockers). הוא כולל בתוכו תרופות כמו קלונקס וריבוטריל. סוג זה של תרופות נמצא היעיל ביותר לטיפול במקרים נקודתיים ובסיטואציות הגורמות לחרדה. אין להשתמש בתרופות אלה באופן קבוע ויום יומי. תרופות מסוג חוסמי הבטא חוסמות למעשה את פרץ האדרנלין הנוצר בזמן חרדה. אותו פרץ אדרנלין הנוצר כתוצאה מחרדה חברתית גורם
לסימפטומים גופניים כגון: קצב לב מואץ, הזעת יתר ולעיתים רעד בגוף. חוסמי הבטא מטפלים בסימפטומים אלו.
כתוצאה מכך, תוך זמן של עד כחצי שעה תחוש בהרגעות הגוף ובכך יתאפשר לך למקד את הפוקוס בסיטואציה עצמה ולא בחרדה שלך. יש אנשים שמתארים השפעת קבוצת תרופות זו בצורה של ברז מטפטף שמייצג את המחשבות האוטומטיות הגורמות לחרדה. לאחר נטילת סוג זה של תרופות הברז נאטם כמעט לחלוטין.
מתי לסיים את הטיפול התרופתי?
כלל המפתח הוא לעולם לא להפסיק את הטיפול התרופתי ללא התייעצות עם פסיכיאטר מוסמך. גם אם אתה מרגישי כי החלמתם וכי החרדה חלפה כמעט לגמרי לעולם אל תפסיק ליטול נוגדי דיכאון, בייחוד ממשפחת ה-SSRI, באופן פתאומי. אנשים רבים הסובלים מחרדה ומחרדה חברתית בפרט חוששים לשבור את מעגל הבושה מפני תגובות הסביבה. אל תתנו לעובדה זו לעמוד בדרככם. אם אכן פסיכיאטר המליץ לך על טיפול מתאים, דע כי אתה בדרך לשפר את איכות חייך בצורה ניכרת. ברגע זה עשית צעד נוסף בדרכך להתגבר על החרדה החברתית.