חרדה חברתית – כל מה שרצית לדעת והתביישת לשאול

חרדה חברתית(המכונה גם פוביה חברתית) הינה חרדה המתאפיינת בפחד מתמשך מביקורת או מפני דחייה על ידי אחרים. אנשים הסובלים מהבעיה מפחדים באופן תמידי מכך שיובכו או יושפלו בידי הסביבה כתוצאה מהתנהגותם.

למרות שזה טבעי מצד כל אחד להיות מודאג קצת מתגובות הסובבים אותו, אצל האדם הממוצע הסובל מהפרעת חרדה חברתית חשש זה בא לידי ביטוי באופן קיצוני. לעיתים פחד מדחייה יכול לגרום לביצוע של פעולות יומיומיות בסיסיות להראות קשה עד בלתי אפשרי. כמו כן, אותו אדם לרוב סובל גם מדימוי עצמי נמוך הנובע מתפיסות ואמונות שורשיות שגויות שהשתרשו לאורך השנים.

חרדה חברתית

אמנם התופעה הייתה קיימת מאז ומעולם, אולם היא אובחנה רשמית ע”י ה-DSM ב-1980. מדריך ה-DSM הינו ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי. המדריך למעשה מתאר וממיין לפי קטגוריות את כל הפרעות הנפש, כפי שזוהו על ידי פאנל של מומחים בתחום. המשמעות של נושא זה הינה מכרעת וחשובה לאין ערוך- אנשים רבים אשר לפני שנת 1980 סבלו מהפרעת חרדה חברתית לא קיבלו את הטיפול הראוי.

מעבר לזאת וחמור מזה, בידי רוב אנשי המקצוע לא היו את הכלים הראויים לאבחן אותם, דבר שבוודאי תרם רבות לתחושת התסכול של אותם אנשים. חשוב להבין כי עצם הבנת הבעיה והאבחנה בידי מומחה מאפשרת לאדם הסובל מההפרעה לחוש תחושת הקלה מסוימת ולתת בידיו תקווה לטיפול הולם אשר ייתן לו כוחות התמודדות.

כמה שכיחה חרדה חברתית ובמי היא פוגעת?

ההערכה היא שכ-7 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת חרדה חברתית ברמה כזאת או אחרת. מלבד זאת, כ-13 אחוזים מהאוכלוסייה מוערכים כבעלי סיכוי לפתח חרדה חברתית במהלך חייהם. בנוסף לכך, נשים סובלות יותר מגברים מההפרעה ביחס של 1.5:1. השאלה הנשאלת היא כיצד הפרעה כה שכיחה כמעט ואינה מוכרת בציבור הרחב. ויותר מזה, האם ייתכן וקורא שורות אלה מתוודע לראשונה אליה?

ראשית כל, אם אכן זהו המצב השגתי את מטרתי המרכזית. לצערי, כאשר חיפשתי בנרות אחר אתר דובר עברית אשר ייענה על צורך זה וייתן מידע מקיף, יסודי ומהימן ככל האפשר על חרדה חברתית חזרתי בידיים ריקות. בחזרה לשאלתי-מדוע נראה כי חרדה חברתית כמעט ואינה ידועה לקהל הרחב?

פוביה חברתית

ההסבר המתבקש הינו שנראה כי התקשורת אינה נותנת במה רבה לתופעה. נסו לשער מתי לאחרונה שמעתם על המושג חרדה חברתית בכלי תקשורת כלשהוא: עיתון,אינטרנט או טלוויזיה. נראה גם כי קיים מעין מעגל של חרדה: נראה כי נדיר יהיה למצוא אנשים הסובלים מחרדה חברתית אשר יהיו מוכנים לדבר על עצמם בפני אנשים זרים, וכמובן שלא בפני גוף תקשורתי כלשהוא.

כמה פעמים יצא לכם לעלעל בעיתוני הסוף-שבוע ולקרוא ראיון עם ידוען זה או אחר אשר מספר בנונשלנטיות על דיכאון אשר סבל ממנו או מטיפול תרופתי אשר בו טופל בהווה או בעבר. כעת נסו לדמיין אדם הסובל מחרדה חברתית משוחח בפתיחות על חוויותיו וקשייו בפני כתבת טלוויזיה. התשובה המתבקשת היא שעל פי רוב תרחיש זה לא ייצא לפועל.

באופן אבסורדי, מכיוון שמעט מאד אנשים הסובלים מהבעייה שמעו ממקור כלשהוא על הבעיה שלהם ומעולם לא ראו אזכור כלפיה באמצעי התקשורת השונים, הם עלולים לחשוב (מה שקורה הרבה בפועל) שהם היחידים בעולם כולו אשר סובלים מאותם סימפטומים . לכן, עליהם לשמור את סודם בשקט ולא לחשוף אותו לעולם. מבחינתם זה יהיה נורא ואיום אם מישהו יגלה עד כמה הם סובלים מחרדה בחיי היומיום. ואם כן, אז מה אנשים עלולים לחשוב עליהם? למרבה הצער, ללא ידע נרכש וטיפול מתאים החרדה תמשיך באופן מתמיד לפגוע באורח החיים שלהם בצורה דרסטית. להוסיף על כל אלה, כאשר אדם הסובל יאזור לבסוף אומץ ויחפש עזרה מקצועית, קיימת סבירות גבוהה שהוא ייתקל באבחנה שגויה.

מהו ההבדל בין ביישנות לבין חרדה חברתית?

אדם ביישן לרוב לא יחווה את אותה רמת חרדה אשר אותה חווה לרוב אדם בעל חרדה חברתית. בנוסף לכך,אדם ביישן לרוב לא ינסה להימנע ככל האפשר מסיטואציות חברתיות אשר גורמות לו להרגשת אי נוחות.בשונה למצב של אי נעימות זמנית של הביישנות, חרדה חברתית הינה מצב קבוע אשר דורש טיפול מקצועי.

כמובן שקיימת חפיפה רבה בין ביישנות ובין החרדה והרבה מאד הסובלים מהפרעה זו הם ביישנים באופיים.חשוב להדגיש כי ההיפך אינו בהכרח נכון-קיימים פרטים רבים אשר ביישנות היא אחת מתכונות האופי שלהם, אך אינם סובלים מחרדה חברתית, כלומר הביישנות אינה פוגמת באיכות חייהם.

האם חרדה חברתית מתבטאת אצל כל אדם באופן זהה?

כמובן שלא. קיימות דרגות שונות של חרדה חברתית. ראשית, על מנת לקבל אבחנה ראשונית מומלץ למלא את מבחן לייבוביץ’ .ייתכן ומדובר בחרדה ה מאד ספציפית כגון פחד קהל או פחד משירותים ציבוריים , כאשר אירוע מאד ספציפי הינו הטריגר שמעורר את החרדה, וקיימת חרדה כללית אשר בה אדם ינסה להימנע מסיטואציות חברתיות רבות .